A fear not of God
אל תפחדו, עדר קטן
ישו מלמד קהל על דאגות, על אנשים שמתקשים לישון בגלל אוכל, בגדים ואסמים קטנים מדי לגרעינים שלהם. אל תלמידיו, קבוצת חסרת עוצמה ולא מרשימה, הוא פונה ברוך ומכנה אותם עדר קטן, אומר להם לא לפחד, כי אביהם שמח לתת להם ממלכה.
“Fear not, little flock; for it is your Father’s good pleasure to give you the kingdom.”Luke 12:32
The moment
הפחד שישו מתייחס אליו כאן הוא הדאגה הנמוכה והכואבת של פרנסה, הדאגה האם יהיה די, סוג הפחד שרוב חיי האדם מתנהלים בו בשקט. תלמידיו הם למעשה עדר קטן, מעטים במספר, חסרי משאבים, עוקבים אחרי מורה נודד ותוהים, ללא ספק, כיצד יוכלו להתקיים. זו עמדה פגיעה. כבשים הן בין החיות הכי חסרות הגנה, אינן יכולות להאכיל או להגן על עצמן, תלויות לחלוטין ברועה. על ידי כך שהוא מכנה אותם עדר קטן, ישו מכיר בקטנותם ולא מכחיש אותה. הפחד הוא אמיתי כי הם באמת אינם יכולים להבטיח את עתידם; הם חשופים כמו כבשים על גבעה פתוחה.
Why we need not fear
הסיבה לכך שהפחד יכול להירגע היא לא שהעדר חזק אלא שהרועה הוא אב שמוצא הנאה במתן. זהו רצון טוב של אביכם, שמחתו, לתת את הממלכה. העדר הקטן לא רק סובל אלא גם מוערך, והמתנה המוצעת היא לא רק לחם יומי אלא ממלכה שלמה. הפחד יכול להניח כי מי שמחזיק את עתידם אינו קמצן או hesitant אלא שמח לתת, והוא נותן משהו הרבה יותר גדול מהאוכל והבגדים שעליהם הם דאגו. אם האב נותן בחופשיות את הממלכה, הצרכים הקטנים יותר בטח גם בטוחים בידיו.
How Christ answers this fear
ישו עצמו הוא הרועה הטוב שמניח את חייו עבור העדר הקטן הזה, והוא המלך שממלכתו האב שמח לתת. העדר בטוח לא כי הוא חזק אלא כי רועיו יעדיף למות מאשר לאבד אותו. בו השאלה המטרידה האם יהיה די נענית לנצח, כי מי שניתן לו הממלכה חסר כל דבר שבאמת חשוב. כל פרנסה קטנה יותר נובעת מהמתנה המוסדרת הזו. המאמין הנוטה לדאגה מוזמן להרים את עיניו מהאסמים והתקציבים אל פני אב שמח, במחיר בנו, לתת לעדר הקטן שלו הכל.
Questions people ask
מה המשמעות של אל תפחדו, עדר קטן?
ישו דיבר אל קבוצת תלמידיו הקטנה, שהייתה חסרת עושר או ביטחון, באמצע לימוד על דאגות לגבי פרנסה. כינויו אותם עדר קטן מכיר בקטנותם ובתלותם, כמו כבשים שצריכות רועה. הוא אומר להם לא לפחד כי אביהם שמח לתת להם לא רק צרכים יומיים אלא ממלכה שלמה.
מדוע ישו מכנה את תלמידיו עדר קטן?
הדימוי של עדר מציב את התלמידים ככבשים, חיות חסרות הגנה התלויות לחלוטין ברועה, והקטנות מדגישה כמה הם מעטים ולא מרשימים. במקום להכחיש את פגיעותם, ישו מכנה זאת, ואז עונה על כך על ידי הפנייתם generosity השמחה של האב, מה שהופך את העדר הקטן לבטוח למרות חולשתו.