
A fear not of God
אל תירא, אברם, אני מגן לך
אבק הקרב בקושי שקע. אברם רדף אחרי ארבעה מלכים בצפון, חילץ את אחיינו לוט משבי, ואז סירב לכל רכוש שהמלך המודה של סדום הציע לו. עכשיו, בלילה השקט שאחרי הניצחון, דבר ה' מגיע אליו בחזון, והדבר הראשון שהוא עושה הוא למנות פחד.
“After these things the word of the LORD came unto Abram in a vision, saying, Fear not, Abram: I am thy shield, and thy exceeding great reward.”Genesis 15:1
The moment
אברם עשה אויבים מגברים רבי עוצמה, והצבאות אינם שוכחים השפלה; הם חוזרים. הוא גם עזב הון, והוא עדיין אדם זקן נודד בארץ שאינה שלו, מחזיק הבטחה אך ללא יורש שיקבל אותה. הפחד הוא רב-שכבתי. יש את פחד הנקמה מהמלכים שהוא הביס, ומתחתיו הפחד השקט יותר שהגמול שהוא ממשיך לבטוח בו לא יגיע לעולם, שהוא ימות עם ידיים ריקות. אלוהים פוגש אותו בדיוק בנקודה הזו, בשעה הפגיעה כאשר האדרנלין נעלם והספקות מדברים בקול רם, והוא מדבר לפני שהפחד יכול להתקשות לייאוש.
Why we need not fear
אלוהים לא רק אומר לאברם להיות אמיץ. הוא אומר לו מי עומד בחושך איתו. מגן הוא מה שעומד בין אדם לבין החרב המכוונת אליו, ואלוהים אומר שהוא עצמו המגן, נוכחותו שלו היא הדבר שסופג את המכה. ולכאבים על הגמול החסר, אלוהים עונה שהוא הגמול, עצמו הגדול עולה על כל שלל סדום. הפחד יכול להיות מונח כי המגן והחלק הם אחד ואותו דבר, והוא קשר את עצמו לאברם בדברו.
How Christ answers this fear
ההבטחה שאלוהים נתן בחזון הזה נושאת עד המשיח, שהוא הזרע האמיתי של אברם שבו כל אומה מתברכת. ישו הוא המגן שלקח את המכה שחששנו ממנה, עומד בינינו לבין השיפוט שהגיע לנו. והוא הגמול שמעבר לכל גמול, כי להיות לו זה להיות עם כל מה שהלב נוצר בשבילו. אברם נאמר שאלוהים הוא הגמול הגדול שלו; במשיח אלוהים מתקרב מספיק לגעת, לעקוב, למות ולקום עם. העתיד של המאמין אינו ידיים ריקות אלא נוכחותו של זה שקרא לאברם חבר.
Questions people ask
ממה פחד אברם בבראשית 15?
אברם הרג ארבעה מלכים כדי לחלץ את לוט וסירב לגמול המלך של סדום. הוא כנראה פחד מנקמה מהצבאות שהוא השפיל, והוא נושא פחד עמוק יותר שההבטחה של אלוהים ליורש ולירושה לא תתגשם לעולם. אלוהים עונה על שני הפחדים על ידי כך שהוא מכנה את עצמו כמגן של אברם וגמולו הגדול.
מה המשמעות שאלוהים הוא מגן אברם וגמולו הגדול?
מגן עומד בין אדם לבין הנשק המיועד להזיק לו, כך שאלוהים הבטיח להיות ההגנה של אברם. קריאתו את עצמו לגמול הגדול משמעותה שאלוהים, ולא השלל שאברם סירב לו, הוא הפרס האמיתי. שתי התמונות אומרות את אותו דבר: אלוהים נותן לאברם לא פחות מעצמו.