The fruit of the Spirit
ענווה
ענווה אינה חולשה אלא כוח שמובא תחת שליטת אלוהים, כמו סוס חזק שהוכשר לרסן. הענווים אינם חסרי עמוד שדרה או פחדנים; הם פשוט הפסיקו להילחם בדרכם ולמדו להיכנע לאלוהים ולהיות עדינים עם אחרים. זו ענווה בפעולה, נמיכות שאינה זקוקה יותר להיות הראשונה או להוכיח את עצמה.
“Meekness, temperance: against such there is no law.”Galatians 5:23
What it is
ענווה היא אחת מהמילים המובנות ביותר בתנ"ך, לעיתים קרובות מבלבלים אותה עם חולשה או רוח של שטיח. למעשה, היא מתארת כוח תחת שליטה, כוח גדול שמוחזק ביד עדינה. אותה מילה יכולה לתאר חיה פראית שהוכשרה, כוחה לא פחת אך כעת היא נתונה לאדון. אדם עניו אינו פסיבי; הוא פשוט אינו מונע על ידי גאווה פגועה או הצורך להגן על עצמו בכל פנייה. ענווה כורעת לפני אלוהים, מקבלת את רצונו ואת תיקונו מבלי להרגיש טינה, ומתייחסת לאחרים במתינות חופשית מקשיחות ודחף עצמי. היא יכולה לספוג עלבון מבלי להתפוצץ ולקבל נזיפה מבלי להתנגד, כי היא כבר אינה נשלטת על ידי האגו. זו הלמידה הצנועה שמזכה את הארץ, כוח שלמד לכרוע.
How it grows
ענווה אינה יכולה להיות מיוצרת על ידי העמדת פנים להיות צנוע; נמיכות כפויה היא פשוט גאווה בתחפושת. היא גדלה כאשר אתה מתחיל להכיר את אלוהים באמת, כי לראות את גדולתו מקטינה את התפיסה המנופחת שלך את עצמך למשהו כנה. היא גדלה כאשר אתה מקבל חסד, כי לב שמכיר שהוא סולח הרבה מפסיק לעמוד על זכויותיו. הרוח פועלת זאת דרך ההכנעות היומיומיות שמכאיבות לאגו: letting a point go, accepting correction, choosing to serve where you could have insisted on being served. כל קרב שהוקנה מרפה את אחיזת הגאווה. אתה לא הופך לעניו על ידי טחינת עצמך עם בוז עצמי. אתה הופך לעניו כאשר אתה כורע לפני אלוהים כל כך טוב שהאמון בו כבר לא מרגיש כמו אובדן, ואי אפשר להגן על עצמך.
How you see it in Jesus
ישו אמר על עצמו שהוא עניו ונמוך רוח, והוא היה חזק מספיק להוכיח כמה חזק ענווה באמת. הוא יכול היה לקרוא ללהקות של מלאכים, אך הוא נתן לעצמו להיעצר, להוקע ולהצליב מבלי להכות בחזרה. הוא היה כמו כבש לפני גוזזיו, שקט, לא כי היה חלש אלא כי הוא לחלוטין הכניע את כוחו לרצון אביו. הוא שטף את רגלי האנשים שנטשו אותו, לקח את המקום הנמוך ביותר, ולא תפס את הכבוד שהיה שלו. הוא קיבל את כוס האב מבלי להתלונן וסבל את הצלב מבלי לומר מילה של הגנה עצמית. כל כוחו העצום עמד תחת שליטה מושלמת, מרוסן לציות ואהבה. בו אתה רואה ענווה במלואה: כוח על ברכיים, מהות שמסכימה לשרת.
Questions people ask
מה ההבדל בין ענווה לחולשה?
חולשה היא חוסר כוח; ענווה היא כוח תחת שליטה. אדם חלש אינו יכול להילחם, בעוד שאדם עניו יכול אך בוחר לא לעשות זאת, מסר את כוחו לאלוהים ולא לגאוותו. התמונה מאחורי המילה היא חיה חזקה שהוכשרה, כוחה שלם אך מרוסן. ישו, שיכול היה להזמין מלאכים אך הלך בשקט אל הצלב, מראה שענווה היא ההפך מחולשה.
איך ענווה שונה מעדינות בפרי הרוח?
הם קרובי משפחה קרובים וחופפים בפרקטיקה. עדינות, המילה הקודמת, מדגישה טוב לב ומנהג רך כלפי אחרים. ענווה מדגישה נמיכות לפני אלוהים והכנעה צנועה של זכויותיך וגאוותך. עדינות היא בעיקר איך אתה מתייחס לאנשים; ענווה היא בעיקר העמדה הפנימית שממנה נובעת ההתייחסות הזו. לב עניו, שאינו מגן על עצמו, הופך באופן טבעי לעדין כיצד הוא מתייחס לכל אחד סביבו.