
A metaphor of Jesus
הקציר
נרגש מרחמים על המון אנשים שהיו עייפים ומפוזרים כמו כבשים בלי רועה, ישוע אומר שהקציר אכן רב, אך הפועלים מעטים. הוא אומר למאמיניו להתפלל לאדון הקציר ששלח פועלים לקציר שלו. הדימוי הופך המון של אנשים לגרגרי תבואה בשלים הממתינים להיאסף.
“Then saith he unto his disciples, The harvest truly is plenteous, but the labourers are few;”Matthew 9:37
The real thing behind it
הקציר בגליל היה עונה של דחיפות ושמחה. התבואה הבשילה בבת אחת תחת השמש הקיץ, וברגע שהיא הייתה מוכנה, היא לא יכלה לחכות. אם היא הייתה נשארת עומדת יותר מדי זמן, הראשים היו מתייבשים, הגרגרים היו מתפוצצים ונופלים, הציפורים והגשם היו לוקחים את זה, וכל העבודה של השנה הייתה יכולה ללכת לאיבוד בתוך ימים ספורים. לכן הקציר היה עבודה קשה ולוחצת נגד השעון. הקוצרים עברו בשדות עם מגלים, קוטעים את הגבעולים וקושרים אותם לאשכולות לאולם הדיש. החלון היה קצר והעבודה הייתה כבדה, ולכן כל יד זמינה נקראה לעבודה, ולמה מחסור בקוצרים כאשר השדה היה בשל היה משבר אמיתי. קציר רב היה חדשות טובות רק אם היו עובדים להביא אותו.
What Jesus means by it
ישוע מסתכל על המון של אנשים רגילים, מתמודדים, ורואה לא המון אלא שדה לבן לקציר, מוכן וממתין להיאסף לאלוהים. הדימוי אומר שהרבה יותר מוכנים להגיב ממה שאנחנו מניחים, שהצורך דחוף, ושעונה לא תישאר פתוחה לנצח, כמו שהתבואה לא תחכה. צוואר הבקבוק שהוא מציין אינו מוכנות השדה אלא מחסור בעובדים, פועלים מוכנים לצאת לעבודה הכבדה והלחוצה של איסוף אנשים אליו. וההוראה הראשונה שלו היא בולטת. לפני שהוא אומר ללכת, הוא אומר להתפלל, לבקש מהאדון של הקציר, בעל השדה, לדחוף החוצה פועלים. הקציר הוא שלו, הפועלים הם שלו לשלוח, וההתפילה עצמה היא חלק מהשליחה.
How it reveals Christ
ישוע הוא אדון הקציר, בעל השדה, זה שרחמיו רואים את ההמונים וסמכותו שולחת את הקוצרים. הקציר הוא שלו כי האנשים הם שלו, נוצרו לאלוהים וממתינים לו. מה שהוא התחיל על ידי איסוף האבודים סביבו, הוא מפקיד למאמיניו, שהופכים לפועלים בשדה שמעולם לא היה שלהם להחזיק אלא נמסר להם לקצור. הוא גם, בסיפור העמוק יותר, זה שעושה כל קציר אפשרי, כי הזרע שנפל לאדמה ומת הוא מה שממלא את השדות. הרחמים שהחלו את כל הסצנה הם שלו, וזה אותו רחמים שהוא מבקש מעובדיו לשאת לעולם הבשלים והממתינים.
Questions people ask
מה ישוע התכוון כשאמר שהקציר רב אך הפועלים מעטים
התבואה הבשילה בבת אחת ולא יכלה לחכות, ולכן הקציר היה עבודה דחופה שדרשה ידיים רבות. ישוע הסתכל על המון אנשים וראה אותם באותה דרך, מוכנים להיאסף לאלוהים. הבעיה לא הייתה מוכנות השדה אלא מחסור בעובדים מוכנים לצאת, ולכן הוא אמר למאמיניו להתפלל לעוד פועלים.
מי הוא אדון הקציר
בעל השדה, שהקציר הוא שלו ועובדיו הם שלו לשלוח. בפסוק זה מדובר באלוהים, וישוע עומד כאדון הזה, רואה את ההמונים ברחמים ושולח קוצרים. הקציר שייך לו כי האנשים שייכים לו, ואפילו התפילה שהוא מצווה היא חלק מהאופן שבו הוא שולח את עובדיו לשדה.